פעם התחיל איתי איזה בחור באתר היכרויות. אני זוכרת אותו במיוחד, כי מעבר לכך שהיה לנו נחמד לדבר, לא היה שום קשר ביני לבינו, או יותר נכון לגבי מה שהוא רצה מהבחורה שתהייה איתו. הוא אמר לי שהוא אוהב בחורות אלגנטיות ועדינות שמתלבשות בהידור וסטייל, עם שמלות ונעלי עקב ואיפור שגם הוא עצמו מאוד שומר על מותגים ועל גזרה ועל ריח טוב, בחיים לא יתפסו אותו עם ג'ינס, זה ממש זרוק בעיניו. והמראה החיצוני ממש חשוב לו בעניין הכרויות, ולכן חשוב לו שלאישה שאיתו זה יהיה חשוב. הוא גם שאל מתי אנחנו נפגשים בבית קפה החדש והטרנדי, שלא נגיד פלצני משהו, שפתחו לא מזמן. קצת לא הבנתי איך בדיוק הוא הבין מהתמונות שלי וממה שכתבתי על עצמי שאני יכולה להתאים לתיאור הזה, אבל על כל מקרה שלא יבוא אמרתי לו - תשמע, אני לא ממש אלגנטית, לא בסטייל, לא במותגים ולא בשופיני. כשאני שמה על עצמי שמלה מחויטת אני מרגישה בפורים, אני מעדיפה ג'ינס על פני כל חצאית או שמלה. וגם אם אני כן לובשת שמלות הן בדרך של אתר הכרויות פשוטות, מכותנה, רק כי חם בקיץ לג'ינס. אני לא ממש מתאפרת, ודרך אגב, אני גם לא ממש בכושר... מעבר לזה שאני חושבת שגבר בג'ינס וטי-שירט זה הדבר הכי סקסי שיש. אז אולי זה לא רעיון כזה טוב... לא נראה לי שאנחנו מתאימים, בוא פשוט נשכח מזה ותעבור ל הכרויות עם בחורה הבאה. הוא חזר וביקש ממני להתאמץ בשבילו, אמר לי שאני נשמעת אחלה בחורה ואני מאוד מוצאת חן בעיניו והוא מאוד רוצה לפגוש אותי, רק מבקש שאני אבוא לפגישה עם שמלה, נעלי עקב ואיפור, בשביל לא לעשות לו פדיחות. הרי בטוח יש לי איזו שמלה אלגנטית אחת לפחות בארון מאיזו חתונה של חברה. נורא רציתי להגיד לו שבפעם האחרונה שבדקתי אין לי שיער בלונדיני עד התחת ואני גם לא עשויה מפלסטיק, אז אם נורא בא לו לשחק בבובות הוא מוזמן לפנות לחנות הצעצועים הקרובה למקום מגוריו, אבל לא אמרתי (זה מהקטעים המעצבנים האלה שרק בדיעבד את מוצאת את משפט התשובה המתאים וכל כך מתבאסת על עצמך שכל מה שהצלחת להוציא מהפה שלך באותו הרגע היה איזה גמגום על אתר הכרויות. בכל מקרה, נאלצתי להיפרד ממנו בידידות, מבלי הכרויות אפילו פעם אחת. מי שמנסה לשנות אותי עוד בטרם נפגשנו לא נראה לי כאדם איתו הייתי יכולה לבנות זוגיות. בזמן שחברים שלי מדקלמים כל שורה של מומו כהן, מתלהבים מעוד סרט חדש של פורנו ישראלי או כל דבר אחר על תורן אחר, אני תמיד דמיינתי שאני חולה על הכרויות שבקור רוח העלה את הנסיכה המפונקת שלו על הסוס ולא התרשם מהקיטוּרים האין סופיים שלה. מסתבר ששל בשרי למדתי שלא עומדת בזמנים בכלל, עלתה לבד ארצה לפני כמה שנים והתעקשה להתנדב לצבא למרות שמזמן עברה את הגיל. בצבא היא הכירה בחור, שזנח אותה שבוע לפני החופה, ומאז היא בודדה. ידידתי סיפרתי לי שויויאן לא הזילה דמעה אפילו פעם אחת על החייל הטיפש שהעז לעזוב אותה, אלא פשוט המשיכה הלאה. ראיתי מישהי הולכת מרחוק, שנראתה לי כמו אחת שנוהגת לאחר. לא הייתה לי תמונה שלה – בשיחה הקצרה שניהלנו בטלפון הסכמנו שזה ילדותי להחליף תמונות הכרויות כי אני כבר מאוהב. בזמן שהבחורה התקרבה רצו לי מיליון תמונות ותסריטים אפשריים בראש. בסוף הבחורה מתיישבת מולי. חייכתי, וגם היא. התנצלה על האיחור (משהו על משאית זבל שנתקעה וחסמה את הדרך ועוד תירוץ על מחסור בחנייה). סלחתי. מהר מאוד עברנו לגור יחד עוד מבט: סבלתי מחרדת נטישה: פחדתי שאקום ואלך / רועי גורדון אני כבר מבוגר, ואם אני רוצה לשחק סטנגה עם הילד שלי ולא לחכות שהוא יקפיץ אותי לאיכילוב, אני צריך להתחיל להתפשר, או לפחות להסכים לשידוכים מצד החברים הנשואים שלי. אני יוצא רק עם מנומשות... (טוב, זה תירוץ ממש גאוני). איפה היינו? התאהבתי בר' ואנחנו לומדים ביחד. עם הזמן נדמה היה לי שהיא מפלרטטת איתי יותר ויותר ואני משתתק יותר ויותר. ניסיתי אתר הכרויות ברשת ואז עשיתי כל מה שבחור אחר היה עושה, בהיתי בפרופיל שלה באתר הכרויות ושאלתי ידידות שלי עליה. למה שאלתי? לא יודע, חשבתי שאם אדע יותר אז אולי אהיה יותר קרוב אליה ואז יקרה משהו כבמטה קסם. אז זהו, שלא קרה, ואיך לומר? לא ממש יקרה כנראה, אמנם יש לנו עוד כמה שנים על הכיסאות המרופדים בהגזמה, אבל כנראה יהיו אחרים שיתפסו לי אותה. ר' יקירתי, תחכי לי? תחכי שאקבל בטחון להזמין אותך לסתם קפה, בלי "פלוס קרואסון במבצע"? כן, אין כאן סוף טוב, בינתיים. בינתיים הבחורה קוראת כתבות בערוץ יחסים והבחור בוהה באתרי הכרויות עד שיום אחד הוא יאזור אומץ ויגיד לה מה שהוא חושב. אז חיכיתי, ואחר כך זה התגלגל לקרב איתנים בין אפלטון לקופידון לכתבה המלאה פה נעשה הפסקה מתודית על מנת להסביר דבר או שניים על הכרויות ברשת. בקצרה - מעולם לא יצאתי לחיפוש הכרויות. ויותר בפירוט, החינוך שקיבלתי בתיכון הדתי ולאחר מכן, ובמיוחד החברה שאני חי ב, הביא אותי למצב שבו אני מדבר בחופשיות עם בנות, נהנה מחברתן ויש לי ידידות? הכל בצורה לא רומנטית. ברגע שמשהו מתחיל לבצבץ מתאמן ויודע לסדר את הזיפים ככה שייראו בני יומיים בדיוק. אבל לצאת עם מישהי נראה לי יותר מפחיד ממעצר בעזה. ידידות שלי וחברים שלי מנסים "לסדר" לי בנות אחת לשבוע-שבועיים, אבל יש לי תירוצים נפלאים בשבילם, הלימודים... העבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה